מערכת דבר מוסכם הוא שהזמן נע בכיוון אחד: מן העבר, דרך ההווה, אל העתיד. תנועה בלתי פוסקת זו מכתיבה גם את היחסים בין הזמנים השונים, כך שהעבר מעצב את ההווה, וההווה מעצב את העתיד. יחסים חד-כיווניים אלו עומדים בבסיס מושג הסיבתיות כפי שנהוג לחשוב עליו – כדי שדבר יהיה סיבתו של דבר אחר, הכרחי שהאחד יהיה סיבתו של האחר. מכאן אנחנו מבינים שיש קשר יסודי בין תנועתו של הזמן, לבין האופן שבו אנחנו מבינים את העולם. אנחנו פונים אל העבר בחיפוש אחר תשובות לשאלות שמעסיקות אותנו; לפני שאנחנו בוחרי

פרופסור יואל מוקיר הוא מההיסטוריונים הכלכליים המובילים בעולם. מוקיר נולד בליידן שבהולנד (1946), גדל בחיפה, ורכש את השכלתו באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ייל. כיום הוא מכהן כפרופסור לכלכלה והיסטוריה באוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern) בשיקגו, וכן כעמית מחקר בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים במהפכה התעשייתית ובמקורות הצמיחה הכלכלית, תוך הדגשת חשיבותם של שינויים תרבותיים, מוסדות חברתיים והצטברות של ידע. [1] על תרומתו המכרעת לזיהוי התנאים המוקדמים לצמיחה מת

מאמר זה בוחן את גבולותיה של הדמוקרטיה הישראלית דרך הסתכלות על מקומו של הציבור הערבי בשיח סביב המחאה כנגד הרפורמה המשפטית. באמצעות ניתוח תיאורטי-ביקורתי של המתח המובנה בין "יהודית" ל"דמוקרטית", נטען כי התגבש שיח פוליטי המדיר את החברה הערבית באופן כפול: בעוד הצד הימני מסמן את הערבי כאנטגוניסטי וכמאיים על הזהות היהודית, הצד השמאלי מכיל אותו רק כשותף מותנה ופונקציונלי, תוך השתקת זהותו והימנעות מהכרה בו כסובייקט פוליטי שלם. קריאה זו חושפת את ישראל כ"דמוקרטיה סלקטיבית": משטר המתיימ

המאמר בוחן את שאלת האחריות המוסרית של הורים בעידן של טכנולוגיות ברירת עוברים, תוך התמקדות ביקורתית בעיקרון ה-Procreative Beneficence) PB), שטבע הפילוסוף ג'וליאן סבולסקו. לפי עיקרון זה, על ההורים מוטלת חובה מוסרית לבחור בעובר שצפויים לו החיים הטובים ביותר, על בסיס המידע הגנטי הזמין. העיקרון נשען על אינטואיציה מוסרית נפוצה, לפיה על הורים למקסם את רווחת ילדיהם. המאמר מבקש לערער על עמדה זו דרך ארבעה צירי ביקורת: (א) חשיפת הקשיים המושגיים בהגדרת "החיים הטובים"; (ב) עמידה על המגבלו

בעוד שהשיח הכלכלי נוטה לתפוס את תקציב המדינה כספר חשבונות סגור שיש לאזנו, מאמר זה מבקש להציג גישה אחרת המסיטה את המבט מן המדדים החשבונאיים אל עבר התוצאות הממשיות בחיי האזרחים. גישה זו באה לידי ביטוי ברעיונותיו של אבא לרנר, תלמידו של קיינס והוגה רעיון המימון הפונקציונלי. לרנר מציע מעבר מתפיסת המדינה כ"משק בית" מוגדל, לתפיסתה כריבון המשתמש במשאביו באופן עצמאי - לא כדי לאזן את החוב הציבורי, אלא כדי להבטיח את יציבות התעסוקה והמשק. בהמשך, נבחן המתח שבין הרעיונות של לרנר לבין המציא

בחברה פטריארכלית וקפיטליסטית, גברים ניצבים מול מערכת ציפיות היוצרת מודל של גבריות אידיאלית בו הם מתקשים לעמוד. כישלון לעמוד ברף הציפיות המגדריות עשוי להוביל למשבר זהות אישי חמור, שבא לידי ביטוי בהתנהגויות אלימות ואנטי-סוציאליות. דינמיקה זו נבחנת במאמר דרך הסדרה שובר שורות (Breaking Bad) והסרט מועדון קרב (Fight Club), כשני נרטיבים תרבותיים בני-זמננו. הפער בין האידיאל הגברי לבין המציאות מוביל את דמות הגיבור למסע גאולה הרסני, במסגרתו הניסיון לפצות על אובדן המעמד והפגיעה באגו מיי